פס"ד בשאלת חליפיו של יורש ושאלת זכויות ירושה של עזבון מנוח שהתגבשו לאחר פטירתו

א.        פתח דבר:

1.             בשתי שאלות מרכזיות עלי להכריע בפסק דין זה:

1.1.    ראשית, מיהם חליפיו של יורש לפי סעיף 14 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן : " חוק הירושה"), האם אלה ילדיו או שמא אלה הם זוכים על פי צוואה שאותו יורש הותיר אחריו.

1.2.    שנית, האם עזבון יורש כולל זכויות ירושה של המנוח, שעה שזכויות אלה התגבשו לאחר פטירתו.

ב.      העובדות הרלבנטיות:

2.       המנוח ג.י. ז"ל (להלן : " המנוח"), נלקח לבית עולמו ביום 1/7/2008 ללא שהותיר אחריו צוואה. המנוח היה נשוי בעת פטירתו לגב' ג.ח. תבדל"א ולבני זוג אלו לא נולדו ילדים.

3.       הוריו של המנוח הלכו לעולמם עוד בטרם פטירת המנוח והותירו אחריהם שני ילדים : המנוח ואחיו למחצה, מר ס.ר. ז"ל (להלן : " האח").

4.       האח נפטר אף הוא לפני מועד פטירת המנוח וזאת ביום 24/6/2000.

5.       האח הותיר אחריו ילדים מנישואין קודמים וילדים מקשר נישואין עם אשתו המנוחה ש.ר..

6.       האח הותיר אחריו צוואה שנערכה ביום 21/2/1999 ובה ציווה את כל רכושו בחלקים שווים לצאצאיו משני קשרי הנישואין ולבתה של אשתו המנוחה. בנוסף, גרע האח מחלקם של חלק מילדיו כספים אשר על פי צוואתו הם היו חייבים לו. ביום 24/2/2003 ניתן צו לקיום צוואה זו (להלן : " הצוואה"). זה המקום לציין, כי אחד מצאצאיו של האח נפטר לאחר פטירת האח ובטרם פטירת המנוח.

7.       המבקש 1 הוא מנהל עזבון האח המנוח. המבקשים 2-6 הינם ילדיה ויורשיה של בתה של אשת האח, אשר נולדה לה מנישואין קודמים. למען הסר ספק יובהר, כי הבת של אשת האח ויורשיה, אינם צאצאים של האח ואינם יורשיו והם טוענים לזכויות בעזבונו מכוח הוראות צוואתו המנחילה חלק יחסי לאימם, חרף העובדה שלא הייתה בתו של האח. המשיבה 2 הינה אשתו של המנוח. המשיבים 3-8 הינם ילדיו של האח. המשיבים 9-15 הינם בת זוגו וילדיו של בנו המנוח של האח, מר ז.ר. ז"ל.

ג.       המחלוקת המשפטית ועמדות הצדדים:

8.       ביום 16/7/2009 ניתן צו ירושה אחר המנוח (להלן : " צו הירושה"), ולאחר שחלף המועד החוקי להגשת התנגדויות וביום 31/1/2011 עתרו המבקשים לביטול צו הירושה בטענה, כי ניתן שלא כדין, הואיל ובמסגרת צו זה נקבע, כי אשת המנוח מקבלת 2/3 מעזבון המנוח ואת הדירה המשותפת ואילו ילדיו של האח המנוח (לרבות ילדי אחד מילדיו (ז.ר.) שנפטר) יורשים 6/126 מהעזבון.

9.       לשיטתם של המבקשים, בשל העובדה שהאח הותיר אחריו צוואה, הרי מי שאמור "להיות חליפיו" הם הזוכים על פי צוואתו ולא כל ילדיו כאמור בסעיף 14 לחוק הירושה.

10.     ב"כ היועמ"ש התנגד לפרשנותם של המבקשים וטען כי צו הירושה ניתן כדין, כי צאצאיו של האח הינם חליפיו ועל כן הם זכאים לקבל חלקו של האח בעזבון המנוח וכי העובדה שניתנו צווי ירושה ו/או צווי קיום צוואה לאחר פטירת האח, אין בה כדי להעלות או להוריד בכל הנוגע לחלוקת עזבון המנוח.

11.     ב"כ המשיבים 2-8 תומכים בעמדת ב"כ היועמ"ש. לשיטתם, אין כל מקום לבטל את צו הירושה וזה ניתן כדין. ב"כ המשיבים טענו, כי במקרה דנן, חלה הוראת סעיף 14 לחוק הירושה הקובעת מיהם חליפיו של יורש שנפטר. לטעמם, מזיגת הדין על העובדות מביאה לכך, שהמשיבים הם יורשיו של האח ולא הזוכים על פי צוואה. עוד נטען, כי גם לשון הצוואה אינו תומך בפרשנותם של המשיבים.

ד.      דיון והכרעה:

12.     לאחר שעיינתי עיין היטב בכתבי הטענות ובחנתי הוראות הדין הרלבנטיות הגעתי לכלל דעה, כי דין הבקשה להידחות וכי יש להותיר את צו הירושה על כנו. כל זאת מהטעמים הבאים:

12.1.   ראשית, אטעים, כי נטל הראיה הוא לפתחם של המבקשים: